בס״ד

פרשת תולדות: מעלת האכילה – להפוך גשמיות לרוחניות

פרשתנו עוסקת בין היתר בברכות יצחק. כאשר יצחק אבינו מבקש לברך את עשו, הוא אומר לו: "וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי".

לכאורה, דווקא לפני ברכה כה משמעותית היינו מצפים להכנה רוחנית, לתפילה או ללימוד תורה. מדוע יצחק מבקש דווקא מטעמים?

התשובה טמונה בהבנה עמוקה של מעלת האכילה. יצחק אבינו ידע שאוכל אינו רק צורך גופני, אלא יכול להיות כלי לחיבור רוחני עמוק. לכן הוא אומר: "בעבור תברכך נפשי" – באמצעות המאכל נוצרת קרבה וחיבור של נפש לנפש.

1. האוכל – חסדו הגדול של הקב"ה

בפסוקי דזמרה אנו אומרים את פרק קל"ו, המכונה "הלל הגדול". לאחר תיאור כל נפלאות הבריאה והניסים שעשה הקב"ה, מסתיים המזמור במילים:

"נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ".

חז"ל מלמדים שהמזמור נקרא "הלל הגדול" בזכות פסוק זה.

מדוע דווקא נתינת המזון נחשבת לחסד כה גדול?

הקב"ה לא הסתפק בכך שברא עולם המספק לנו את צורכי הקיום. הוא העניק לנו שפע עצום של מאכלים בצבעים, בטעמים, בריחות ובצורות שונות. הוא יכול היה לתת לאדם מזון בסיסי שיספיק לקיומו, אך בחר להעניק לנו עולם מלא הנאה, יופי ומגוון.

זהו חסדו הגדול של הקב"ה: הוא אינו רק זן ומפרנס את העולם, אלא עושה זאת בחן, בחסד וברחמים.

2. אברהם אבינו – מקרב אנשים באמצעות האוכל

את הכוח הרוחני שבאכילה למד יצחק מאביו, אברהם אבינו.

כאשר אברהם ביקש לקרב אנשים לאמונה בבורא עולם, הוא לא פתח אולם הרצאות ולא כינס דרשנים. הוא פתח את ביתו בפני העוברים והשבים, האכיל אותם והשקה אותם ביד רחבה.

כאשר ביקשו האורחים להודות לו, הוא הפנה אותם אל בורא העולם, שממנו מגיע כל השפע.

כך הפך אברהם את האוכל לכלי של חסד ולדרך לקרב אנשים לאמונה.

גם יצחק המשיך בדרכו של אביו. בפרשתנו אנו קוראים על חפירת הבארות, לאחר שהפלשתים סתמו את הבארות שחפר אברהם. גם המים הם חסד גדול, ואפשר באמצעותם לקרב לבבות ולהכיר בטובו של הקב"ה.

יצחק אף הקפיד להמשיך את דרכו של אביו בשמות הבארות. בכך אנו רואים עד כמה היה נאמן למסורת ולמעשי אברהם אבינו.

3. יצחק ועשו – שתי גישות שונות לאכילה

כעת מתחדד ההבדל בין יצחק לעשו.

כאשר עשו חוזר מן השדה רעב, הוא אומר ליעקב: "הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה".

רש"י מסביר שעשו ביקש לפתוח את פיו ולשפוך לתוכו את האוכל.

כאן מתגלה ההבדל המהותי ביניהם: יצחק רואה באכילה הזדמנות להודות לקב"ה ולהתרומם מבחינה רוחנית, ואילו עשו רואה בה סיפוק של תאוות הגוף בלבד.

גוי אינו מחבר אכילה לרוחניות.

גוי אינו יכול לנדב קרבן שיש בו אכילת אדם, שכן אינו מבין איך אפשר בקרבן רוחני לשלב אכילת אדם, וכמו ש"אריסטו" היה אומר: כשאני אוכל – אינני בן אדם!

רק יהודי יכול להביא קרבן שיש בו גם אכילת אדם, שכן אכילה אינה סותרת רוחניות אלא אדרבה – יכולה להעלות את האדם.

4. שולחן יהודי – מקום של קדושה

ביהדות, חלק גדול מחיי הקדושה סובב סביב סעודות: סעודות שבת וחג, סעודות מצווה, נישואין, ברית מילה ובר מצווה.

מדוע? משום שאפשר להפוך את האכילה הגשמית לעבודת ה'.

חז"ל אומרים במסכת אבות:

"שלושה שאכלו על שולחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה, כאילו אכלו מזבחי מתים".

השולחן היהודי אינו מיועד רק להשביע את הגוף. הוא צריך להזין גם את הנשמה. כאשר משלבים בסעודה דברי תורה, ברכות והודאה לקב"ה, מרוממים את האכילה והופכים אותה לחלק מעבודת ה'.

גם בחנוכה, אף שאין חיוב סעודה כמו בפורים, כאשר עורכים סעודה ומשלבים בה דברי תורה והודאה, ניתן להעניק לה משמעות של סעודת מצוה.

כעת אנו מבינים את בקשתו של יצחק: "וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי".

יצחק אבינו מלמד אותנו שאכילה אינה רק הנאה גופנית. כאשר אדם אוכל מתוך הכרה שהמזון הוא מתנת הקב"ה, מברך בכוונה ומשלב באכילתו דברי תורה והודאה, הוא הופך פעולה גשמית להזדמנות של התעלות רוחנית.

זהו אחד היסודות היפים בעבודת ה': לא לברוח מהגשמיות, אלא לרומם אותה.

שנזכה לאכול בקדושה, להודות לקב"ה על כל הטוב שהוא מעניק לנו, ולהפוך גם את שולחן האוכל שלנו למקום של תורה, אמונה וקדושה.

שבת שלום ומבורך!

להאזנה לפרשת תולדות

פרשת תולדות – מעלת האכילה והפיכת גשמיות לרוחניות
לשאלות בעניין פרשת השבוע וכל עניין אחר ניתן להתקשר לרב אליעזר קנפלמכר 0547523419

הסיפור שלנו

לבית הכנסת הגעתי בילדותי לעתים רחוקות בעיקר ביום כיפור וראש השנה לשמוע תקיעת השופר. לרוב התלוויתי אל קרוב משפחתי משה יצחק נגר ז"ל, שהיה נראה בעיני כדמות תנכ"ית עם עיניים תכולות של ים וזקן לבן ארוך ועל פניו חיוך תמידי, כשהיה מתפלל מצאתי את עצמי משחק ומשתובב עם שאר הילדים בחצר בית הכנסת.

בחלוף השנים כבוגר לעיתים נדירות ובעיקר בחו"ל פקדתי את בית הכנסת באירועים אישיים שבתות וחגים. בכל אותן הפעמים מצאתי את עצמי אובד בין התפילות מחפש ללא הרף היכן בתפילה אוחזים המתפללים, מדפדף קדימה ואחורה, ורק במקרים בודדים לאחר שנעזרתי במתפלל ותיק הייתי מצליח לאחוז במקום הנכון.

התסכול הרחיק אותי מלבקר בבית הכנסת, שהרי אינני מוצא בו את מקומי ואין מי שייתן מענה לשאלותיי הרבות: מה ואיפה קוראים? מתי יושבים? מתי עומדים? ולמעשה כיצד מתפללים? כשהתחלתי לפקוד לעיתים קרובות יותר את בית הכנסת גיליתי שישנם מקומות בתפילה שאסור לדבר בהן ובכלל אין משיחין בשעת התפילה. הבנתי שאף אחד אינו יכול ללמד אותי להתפלל מכיוון שבזמן התפילה המתפלל "הוותיק" לא יכול להיות לעזור למתפלל "המתחיל".

קולקציה חדשה - סידור אריאל בת ישראל

ובכך נקרה בי המחשבה שאם זהו מצבי האישי וודאי שישנם רבים כמוני החווים את אותה חוויה, ואינם פוקדים את בית הכנסת למרות שהיו רוצים לעשות כן. התחלתי לחשוב על סידור תפילה שכל מהותו תהיה הדרכה מלווה בהסברים פשוטים ונהירים ללא כל קשר לרקע הדתי ממנו מגיעים המתפללים. בעזרתו יוכלו להתמצא בסדר התפילה בין תפילת יחיד (אדם המתפלל לבדו) ובין תפילה עם הציבור, ועל מנהגיה השונים.

לשמחתי כאשר התחלתי לקדם את הרעיון פגשתי בסייעתא דשמיא אנשים טובים בעלי רקע וידע, כאלו שמהות חייהם הינה שליחות והתמסרות לרעיון. יצאנו למסע של ארבע שנים בהם סקרנו את כל הסידורים הקיימים, חיפשנו דרכים יצירתיות להנגיש את התפילה בצורה פשוטה ובשפה שמתאימה לכל אחד. עד שהצלחנו לחבר ולערוך את הסידור למתפלל המתחיל.

המטרה הייתה ליצור סידור שלא משנה מאומה מאופן וצורת התפילה ויעשה סדר בסידור שיקל על המתפללים ויסביר מה עושים ומה קורה בכל מהלך התפילה. התבססנו על שני עקרונות מנחים בסדר התפילות המובא בסידור.

הראשון סדר התפילות, הסידור שלנו מסודר באופן כרונולוגי ומעשי. מתחיל בתפילת שחרית של יום חול, מנחה וערבית ובהמשך תפילות סוף השבוע: שישי ושבת, סעודות שבת ועד למוצאי השבת וסדר ההבדלה. העיקרון השני והמשמעותי מבין השניים הינו עריכת סדר התפילות כך שהקריאה תהיה רצופה וללא צורך לדפדף אחורנית. בדרך זו התפילה זורמת באופן קליל ופשוט. למשל, המתפללים בזמן תפילת שליח הציבור לא יצטרכו לדפדף אחורה לראש התפילה בסיום תפילת העמידה, אלא ימשיכו לעקוב אחרי התפילה.

הוספנו הנחיות ודגשים: הוראות הפעלה מה עלינו לעשות בכל קטע תפילה מתי לשבת, מתי לעמוד, מתי עלינו להמתין לשליח הציבור, מתי להשתחוות, מתי לענות אמן וכו'. ברוח התקופה, להוראות אלה הוספנו איורים שיסבירו כיצד עלינו להתנהל.

הוספנו גם הערות "הידעת?" ובו מידע פיקנטי, היסטורי, רקע לאומי וסגולות לאורך קטעי התפילה השונים, כולל מקורות ומבואות. ציינו והדגשנו בכל קטע פערים ומקומות שיש להתפלל כמתפלל בציבור, וכן ההבדל בתפילת יחיד. הסברנו וביארנו תפילות חשובות כקדיש, ברכת כהנים ודומיהם.

קולקציה חדשה - סדרת סידורי אריאל בצבעים

הסידור נערך ונכתב במחשבה על אלה שמרחב התפילה זר להם אך שייך גם להם. יחד עם זאת כל מתפלל באשר הוא ימצא את מקומו. כולי תפילה שיחדיו הצלחנו ליצור סידור המסייע לכל מי שליבו דורש תפילה.

מהדורות קיימות ומתוכננות:

סידור לגברים | סידור לנשים | סידור לחיילים | סידור לבר־מצווה | סידור לילדים
ובקרוב, מהדורות ייעודיות לחגים

לבחירה: כמנהג הספרדים ועדות המזרח או עדות אשכנז נוסח ספרד
מהדורה שנייה משודרגת ומשופרת כולל ספר תהילים מפורש יומי